מזונות אשה וילדים

עו"ד דיני משפחה - עו"ד רינה פוליטי

הפחתת מזונות

במסגרת הליכי גירושין, נדרשות הערכאות השיפוטיות להכריע בתביעות למזונות קטינים.

במגמה ליתן הכרעה טובה ביותר הרי שעל בית משפט לבדוק את צורכיהם ההכרחיים של הקטינים בהווה תוך צפייה לעתיד.

ישנן כמה עילות להפחתת המזונות, בהתאם לפסיקה, לדוגמא: הפחתת מזונות בשל התנכרות קטינים או בשל שינוי נסיבות מהותי כפי שעוד יפורט להלן.

הפחתת מזונות בשל התנכרות הקטינים

הדעה הרווחת היא שערכאה שיפוטית תפחית מזונות בשל מצב כלכלי רעוע של האב או בשל נסיבות אשר מביאות אותו למצב שכזה, ואולם לעתים בית המשפט ו/או בית הדין יפחית מזונות בשל העובדה כי ילדי האב מתנכרים אליו במידה ניכרת בשל התנהלות האם.

הליך גירושין אינו קל לבני הזוג ולעתים קרובות ההליך קשה הרבה יותר לילדים. שני ההורים הינם אפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם עד הגיעם לגיל 18 שנה, ואולם בדרך כלל, אם ההורים אינם קובעים משמורת משותפת, הרי שהאם היא זו שמקבלת את המשמורת הילדים ואילו האב הוא שחייב אבסולוטית במזונות ילדיו תוך שנקבעים מפגשים בינו לבין ילדיו (הסדרי ראייה או הסדרי ביקורים).

למרבה הצער, במקרים רבים וכאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכם גירושין בדרך של שלום ונועם הרי שנשארים משקעים רבים ולעתים ההורה המשמורן מנצל את משמרתו לצורך הסתה כנגד ההורה השני ולעתים הילדים עצמם מאשימים את האב בגירושין ומבקשים לנתק עמו את הקשר.

מצבים כגון אלה יכולים להביא את בית המשפט להגיע להחלטה בה הוא מכריז על הילדים הקטינים "סרבני קשר". אגב כך יצויין שבהליך מסוג זה יכול בית המשפט בטרם הגיעו להחלטה מסוג זה למנות אפוטרופוס לדין על הקטינים במגמה שבית המשפט ישמע ישירות מפי הילדים את תחושותיהם ורגשותיהם כלפי מי מההורים מבלי שהילדים ירגישו מאוימים, עד כמה שניתן.

אם בית המשפט יכריז על הילדים כסרבני קשר, כאמור, הרי שהוא יכול להורות על הפחתת המזונות ולעתים נדירות יכולה להינתן החלטה על פיה בית המשפט יחליט לבטל את המזונות כליל.

הפחתת מזונות עקב שינוי נסיבות מהותי

פסק הדין למזונות אינו פסק דין חלוט (כמו גם פסקי דין למשמורת) ועל כן, שמורה לצדדים הזכות להגיש תביעות להגדלת או להפחתת המזונות וזאת במידה ולא ניתן היה לצפות פני עתיד עת ניתן פסק הדין או עת נחתם הסכם הגירושין.

ואולם אל לנו לשכוח כי גם אם יוכיח האב שינוי נסיבות מהותי הרי שחוב מזונות הינו מדין קדימה ועל כן, יש לראות את טובת הילדים לפני חובותיו של האב.

תביעה כזו, של הפחתת מזונות הקטינים תוגש אך ורק כאשר מתקיים שינוי נסיבות מהותי שבעקבותיו האב אינו יכול להמשיך ולשאת במזונות הקטינים כפי שנפסקו.

שינוי נסיבות מהותי מהו?

שינוי הנסיבות העיקרי שבעקבותיו, ולא בקלות, תוגש תביעה להפחתת מזונות, הינו בעקבות שינוי משמעותי לרעה בהשתכרותו ו/או ביכולת השתכרותו.

ניתן למצוא כמה סיבות היכולות להביא לשינוי זה, כגון: כשל עסקי, פיטורין, נכות ו/או מחלה, חלילה, ועוד.

מתי בית המשפט יתחשב במצבו הכלכלי של האב?

כאשר אנו פונים לבית המשפט בתביעה אזרחית, התובע הוא זה שבדרך כלל צריך להוכיח את טענותיו (למעט במקרים המפורטים בחוק). הדבר דומה גם בענייננו. כאשר גבר מבקש להפחית את מזונות ילדיו הוא זה שצריך להוכיח בבית המשפט כי יש הצדקה לכך וכי התביעה שלו הינה מוצדקת.

יש לזכור כי הדין החל בענייני מזונות קטינים הינו הדין העברי המחייב את האב במזונות ילדיו באופן מוחלט ואולם הפסיקה לאחרונה ותוך שימוש בדין העברי נוגסת בעניין החיוב המוחלט ומכניסה את עיקרון השוויון בין השתכרויות הצדדים. בפסק דין שניתן בבית משפט בירושלים פירש בית המשפט את דיני המזונות ברוח עקרון השוויון ובהתחשב בזכותו של האב לקיים את עצמו בכבוד.

כיצד מגישים תביעה להפחתת מזונות?

בטרם הגשת התביעה להפחתת מזונות יש לפנות, אם הקשרים מאפשרים זאת, לאם על מנת להסביר את המצב אליו נקלע האב ולבקש ממנה להפחית את המזונות בהסכמה – ובכך לחסוך בעלויות. ואולם באם האם אינה מסכימה, על האב המבקש להפחית את מזונות ילדיו לפנות לעורך דין המתמחה בתחום המשפחה אשר ייצג אותו נאמנה בבית המשפט תוך אמונה כי יגיע לתוצאה הרצויה.

יש לזכור: גם לאב החייב במזונות ילדיו יש את הזכות להתקיים בכבוד.

עיכוב יציאה מן הארץ בגין חוב מזונות

לאור חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הרי שיש להעמיד את זכויות היסוד וחירות הפרט – במקרה שלנו האב החייב במזונות – לצאת את הארץ לרבות לצורך פרנסתו אל מול זכותם של הקטינים לקבל את מזונותיהם מאביהם.

קודמת לזכות האב לצאת לחו"ל- גם אם מדובר ביציאה לצורך פרנסה – זכותם של הילדים. ומשכך, על האב החייב במזונות ליתן פירוט לגבי מקום עבודתו בחו"ל, המסגרת החוקית של העבודה לרבות פרטים על המעביד ושם העסק ומעל כל אלה כיצד תנוצל פרנסה זו לכיסוי חיוביו של האב במזונות.

יכול האב החייב במזונות לטעון כי אין לעכב יציאתו מהארץ של אדם כדי לאלצו לשלם וזאת במידה וניתן לגבות את חיוביו באמצעים אחרים ואולם הפסיקה הדגישה את חשיבותו ועוצמתו של חיוב המזונות מעבר לחוב כספי אחר ואת ההצדקה לעיכוב יציאתו של חייב במזונות מן הארץ.

פס"ד פלמן אף הדגיש את הזכות החוקתית של הקטינים לגבות מזונות מאביהם כזכות אשר משקפת את ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של המדינה כמתגברת על הזכות החוקתית ליציאה של האב החייב במזונותיהם של הקטינים.

ועוד נקבע בפסק הדין כי לחוב מזונות שנפסק יש חשיבות ועוצמה מעבר לחוב כספי שנפסק בפסק דין.

פסק הדין מקים שלושה מבחנים, ואלו הם:

  1. האמצעי המתאים או הרציונאלי שבו נדרש להוכיח קשר של התאמה בין המטרה לבין האמצעי כך שעל האמצעי להוביל באופן רציונאלי למטרה.
  2. מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה – מבחן הצורך.
  3. מבחן המידתיות – האיזון שבין התועלת מן הפעולה לבין הנזק הכרוך בה.

עת יבוא בית המשפט להכריע בשאלת עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב במזונות ישאל את עצמו האם יש ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כסעד אוטומטי כל אימת שקיים חוב חודשי הצופה פני עתיד, כגון חיוב למזונות, על אף שהחייב משלם את חיוביו כסדרם, או שמא יש להסתפק בסעד פחות קיצוני מהגבלת חופש התנועה של מחויב במזונות ילדיו, ובאי פגיעה בעיסוק זאת בהתחשב בחוק ההוצאה לפועל הקובע כי לצורך הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד חייב במזונות יש לעמוד בשני תנאים הקבועים בסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, ואלו הם:

  1. האם קיים יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ.
  2. יציאתו של החייב עלולה לסכל או להכביד על ביצוע פסק הדין.

בחוק אין הבחנה בין חיובי מזונות וחיובי אחרים ואולם בפסיקה ראינו שהחשיבות של חוב מזונות אינה כחוב פסק דין "רגיל" אחר. ההבחנה אותה אנו יכולים למצוא מצויה בתקנה 22 לתקנות ההוצאה לפועל כאשר עיכוב יציאה בגין חיוב כספי תוקפו יפוג בתום שנה מיום הוצאתו בעוד שעיכוב יציאה בגין חוב מזונות אינו כפוף למגבלת הזמן.

חופש היציאה מן הארץ מעוגן בחוק יסוד כבוד הארץ וחירותו, משכך יש לאמור השלכה על הפרשנות הראויה לחוק ההוצאה לפועל.

בפסיקה הודגש כי שלילת חופש התנועה של אדם הינו סעד דווקני ויש לתיתו במשנה זהירות תוך בדיקת חלופות למתן ערבויות לפי הנסיבות המצויות, כדי להימנע משלילת חירותו של האדם
.